מבוא
בשיעור הקודם אמרנו שהביטקוין מתבסס על ספר חשבונות ציבורי בשם בלוקצ'יין. הבטחנו לפתוח את הקופסה — אז פותחים. ותתפלאו: הרעיון פשוט מספיק כדי להסביר אותו לכל אחד מבני הבית.
משל הפנקס הקהילתי
דמיינו שכונה שבה אין בנק. במקומו, מנהלים התושבים פנקס משותף של כל החובות והזכויות: "ראובן העביר לשמעון 100 ₪", "לוי קיבל ממשה 50 ₪".
אלא שיש טוויסט: לכל תושב יש עותק מלא של הפנקס בביתו. כשמישהו מבצע העברה, הוא מכריז עליה בקול — וכל התושבים רושמים אותה אצלם, כל אחד בעותק שלו.
עכשיו נסו לרמות. תרצו למחוק חוב ישן? לא מספיק לתקן את העותק שלכם — השכנים ישוו ויראו. תצטרכו להביא את כל השכונה לעבור לגרסה שלכם, ולכתוב אותה מהר יותר מכולם ביחד. כמעט בלתי אפשרי בפועל — ועוד מעט נראה למה.
זה בדיוק הבלוקצ'יין. ספר חשבונות שמשוכפל על עשרות אלפי מחשבים ("צמתים") ברחבי העולם. אין עותק "ראשי" — כולם שווים, וכולם משווים את עצמם זה לזה כל הזמן.