המדריך "קנייה ראשונה" מלמד את השיטה — צעד אחר צעד, בכל פלטפורמה. המדריך הזה משלים אותו במה שספציפי לישראל: מי מפוקח כאן, איך מתנהלים מול הבנק הישראלי, ומה חשוב לדעת על המס. בלי המלצות — עם עובדות שאפשר לבדוק, ועם המקורות בסוף.
1. המסגרת: זה חוקי, וזה מפוקח
לקנות ולהחזיק קריפטו בישראל — חוקי לחלוטין. גורם שמספק בישראל שירותים בקריפטו — קנייה, מכירה, המרה או שמירה עבור לקוחות — נדרש לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, והרישיונות מתפרסמים במרשם פומבי שכל אחד יכול לבדוק.
זה נותן לכם כלל בדיקה פשוט וחד: גורם ישראלי שמציע לכם לקנות, למכור או לשמור עבורכם קריפטו — מבקשים מספר רישיון, ובודקים אותו במרשם של רשות שוק ההון. אין רישיון? אין עסקה. הכלל הזה לבדו מסנן את רוב ההונאות "הישראליות". (בורסה בינלאומית — דרך ב' בהמשך — פועלת לפי הרגולציה של המדינה שלה, לא לפי הרישיון הישראלי. וקרנות על ביטקוין, שנקנות בחשבון ניירות ערך, מפוקחות במסלול אחר — ראו דרך ג'.)
2. שלוש הדרכים העיקריות — והשוואה ביניהן
דרך א' — שירות ישראלי מפוקח. חברות ישראליות בעלות רישיון, למשל (נכון ל-2026, לפי פרסומי הרשות והחברות): Bits of Gold — בעלת הרישיון הקבוע הראשון בתחום (מס' 56716), Bit2C — הבורסה הישראלית הוותיקה (רישיון מורחב מס' 72080), Tectona Crypto ("מקרון") — חברה ציבורית הנסחרת בבורסת תל אביב, בעלת רישיון מורחב (מס' 63930), עם קנייה החל מ-150 ₪, הוראת קבע וניכוי מס במקור, והוריזון מבית אלטשולר שחם — שחקן ממסדי שנכנס לתחום. (אגב, השוק הזה מתגבש: טקטונה רכשה נתח בהוריזון והשקיעה ב-Bit2C.) אלה דוגמאות לצורך המחשה, לא המלצות — בדקו בעצמכם רישיון, עמלות ותנאים עדכניים.
- יתרונות: ממשק ושירות בעברית, העברה בנקאית בשקלים, גורם מפוקח שאפשר לפנות אליו — והבנק הישראלי מכיר אותו.
- חסרונות: עמלות לרוב גבוהות יותר, ומבחר מטבעות קטן יותר.
דרך ב' — בורסה בינלאומית גדולה. מבחר רחב ועמלות נמוכות, אבל: השירות לא ישראלי, ההפקדות בשקלים מוגבלות יותר, ובעת בעיה — אין כתובת מקומית.
דרך ג' — קרן על ביטקוין, דרך הבנק. בישראל יש היום קרנות שעוקבות אחרי מחיר הביטקוין, משני סוגים: קרנות מחקות פתוחות, שקונים ופודים אותן במחיר שנקבע פעם ביום, וקרנות סל, שנסחרות ברציפות בבורסה בתל אביב במהלך יום המסחר. קונים את שתיהן בחשבון ניירות הערך הרגיל, בבנק או אצל ברוקר.
- יתרונות: אין מפתחות לשמור ואין ארנק לנהל; הכול בתוך החשבון המוכר.
- חסרונות — וחשוב להבין אותם: אתם מחזיקים יחידות בקרן, לא ביטקוין. אי אפשר להעביר אותן לארנק ואי אפשר לשלם בהן. יש דמי ניהול, ומחיר הקרן לא תמיד צמוד בדיוק למחיר הביטקוין (פער מעקב). זו חשיפה למחיר — לא בעלות על המטבע.
ומה לא עושים בשום מצב: לא קונים דרך "נציג" שהתקשר, לא דרך קבוצות, לא מול אדם פרטי שהכרתם באינטרנט. שום גוף מפוקח לא מגייס לקוחות בשיחה יזומה עם הבטחות.
ולא להתבלבל: "השקל הדיגיטלי" של בנק ישראל הוא לא קריפטו ולא אחת מהדרכים האלה — והוא עוד לא קיים. ראו את המדריך השקל הדיגיטלי.
3. הבנק הישראלי — למה הוא שואל, ואיך עונים
העברה לחברת קריפטו — ובעיקר החזרה של כסף ממנה — עשויה לעורר שאלות מהבנק: מה מקור הכסף, לאן הוא הולך, מסמכים. חשוב להבין: זה לא נגדכם. הבנקים מחויבים בכללי איסור הלבנת הון, וקריפטו מסומן אצלם כתחום בסיכון.
מה הכללים אומרים — היום, ומ-1 במאי 2027:
- היום — לפי סעיף 87א בהוראת ניהול בנקאי תקין 411 של בנק ישראל (בנוסח מ-2022), בנק לא יסרב לתת שירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו — כאשר נותן השירות שמעורב בפעילות קיבל רישיון ישראלי למתן שירות בנכס פיננסי. וכשהיקף שירותי התשלום הקשורים לפעילות של לקוח בקריפטו עולה על 100,000 ₪ בשנה, הבנק נדרש לברר איתו את מקור הכסף ששימש לקנייה ואת המסלול שעשו המטבעות.
- מ-1 במאי 2027 — לפי חוזר בנק ישראל 2862 (פורסם ב-7 באוקטובר 2026, בנוסח סופי), הסף של 100,000 ₪ מבוטל. הבדיקות לא נעלמות: הן ייעשו לפי רמת הסיכון של כל לקוח ושל כל פעולה. בין גורמי הסיכון שהחוזר מונה במפורש — מטבע שעבר דרך מערבל (מיקסר). והאיסור על סירוב גורף מנוסח מעתה באופן כללי: בנק אינו רשאי לסרב רק משום שמקור הכסף קשור לקריפטו, ועליו לבחון כל עסקה לגופה — לפי הלקוח, העסקה, המטבע ונותן השירות.
- מה שלא משתנה: אף הוראה ואף רישיון לא מבטיחים שהעברה מסוימת תאושר. הבנק עדיין בוחן כל מקרה לגופו.
איך עוברים את זה חלק:
- עובדים מול גורם מפוקח (סעיף 1) — זה ההבדל הגדול ביותר בעיני הבנק.
- שומרים כל אסמכתא: אישורי רכישה, דוחות עסקאות, תדפיסים. שרשרת מסמכים מלאה מהשקל הראשון ועד המכירה.
- מתחילים בסכום קטן, ועונים לשאלות הבנק בפשטות ובאמת.
- יודעים מראש: תהליך ההחזרה של סכומים גדולים לחשבון עשוי לקחת זמן ולדרוש מסמכים. סבלנות — זה חלק מהמשחק בישראל.
4. המס — שני משפטים שחוסכים צרות
ברוב המקרים, מכירת קריפטו ברווח היא אירוע מס (מס רווח הון), וקיימות חובות דיווח. ושימו לב לפרט שרבים לא מכירים: לפי עמדת רשות המסים (91/2021), גם החלפה של מטבע דיגיטלי אחד באחר — למשל ביטקוין באיתריום — נחשבת "מימוש", כלומר מכירה לעניין המס, גם אם אף שקל לא חזר לחשבון.
המספרים והפרטים משתנים לפי מצבכם — ולכן כאן לא נכנסים אליהם: שמרו תיעוד מלא של כל פעולה, והתייעצו עם רואה חשבון שמכיר את התחום לפני מכירה או החלפה משמעותית. שווה גם לברר אם השירות שבחרתם מנכה מס במקור — פרט שמפשט מאוד את הדיווח. מי שמגיע לרואה החשבון עם שרשרת מסמכים מסודרת — חוסך לעצמו כסף ועוגמת נפש.
5. מסכמים את הכלל הישראלי
- גורם ישראלי שמוכר או שומר עבורכם קריפטו: רישיון למתן שירות בנכס פיננסי — או כלום. בודקים במרשם, לא מאמינים למילה.
- שלוש דרכים, שלושה מחירים: הדרך הישראלית המפוקחת פשוטה יותר מול הבנק; הבינלאומית זולה יותר; והקרן נוחה — אבל היא חשיפה למחיר, לא ביטקוין ביד.
- מ-1 במאי 2027 הבנק בודק לפי סיכון, לא לפי סף. בדיקה עדיין תהיה — ואין הבטחה לאישור.
- כל אסמכתא נשמרת — וגם החלפה היא אירוע מס. הבנק ישאל, המס יבוא — והמסמכים שלכם הם התשובה.
- שיחה יזומה = הונאה. תמיד.
מקורות (נבדקו ב-14.10.2026)
- בנק ישראל — חוזר 2723, הוראת ניהול בנקאי תקין 411 בנוסח 2022, סעיף 87א (19.9.2022)
- בנק ישראל — חוזר 2862, תיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 411 (7.10.2026)
- רשות המסים — עמדה 91/2021: המרה של אמצעי תשלום מבוזרים
- מערכת מאי"ה של הבורסה לניירות ערך (דוגמאות למבנה, לא המלצה): קרן מחקה פתוחה על ביטקוין — עמוד הקרן · תשקיפים של קרנות סל על ביטקוין: תשקיף א' · תשקיף ב'
שאלות על התהליך בישראל? הפורום פתוח — בלי לשתף פרטים אישיים.
מדריך · קנייה ובורסות · קריפטו וועלט — התוכן לימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או ייעוץ מס.